יצחק קאטב__

מוכן ל: קולות ספרדים

תעתיק: נתנאל מלכה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(00: 00: 10)

Mira you מה שמך המלא?

יצחק קעטב: שמי המלא: יצחק קעטבי.

Mira you מה שמך כשנולדת?

יצחק קעטב: כשנולדתי זה היה יצחק קעטבי.

Mira you ונשאר יצחק קעטבי?

יצחק קעטב: ונשאר עד עצם היום הזה

(00: 00: 24)

Mira you באיזה גיל אתה עכשיו?

יצחק קעטב: אני האמת גיל 77 אבל אני בגיל 80 בתעודה מפני שהייתה לי תעודה של יום הולדת והספר נעלם, אותם העריכו כשהגענו לארץ, ישבה פקידה והעריכה, כתבה 1936 אבל זה לא מזיק.

Mira you כלומר זה לא התאמה המדויק?

יצחק קעטב: לא התאריך המדויק. לא, יכול להיות שנה פחות שנה יותר.

(00: 00: 59)

Mira you באיזו עיר נולדת?

יצחק קעטב: נולדתי בכפר יהודי קטן בצפון תימן במחוז באראט,

Mira you מחוז באראט?

יצחק קעטב: מחוז באראט כן, כפר קטן אבל יהודי, לא היו שם ערבים בכלל.

(00: 01: 18)

Mira you האם תוכל לספר את ההסטוריה שלך? אתה, מה הייתה ההסטורעה שלך?

יצחק קעטב: ההסטורה שלי, אני נולתדי וחוויה בכפר מודן במחוז באראט בצפון תימן, 5 אני או 6, 7 שנים היינו בדרך עד שהגיענו ללוד. שבע שנים תמימות.

Mira you בדרך?

יצחק קעטב: כולל ארבע שנים במחנה גאולה "חאשד".

(00: 02: 00)

Mira you הו .... הרבה זמן. אתה יכול לספר לי ככה על הסבים על הסבתות שלך, מה הזכרונות שלך? מה אתה זוכר? מה אתה שמעת? דברים כאלה שאתה יכול לספר לנו אותם. זה הרי פרק מההסטוריה שלך, בו ננסה לשמוע מה אתה יכול לספר לנו, להשלים את הרקע ההסטורי.

יצחק קעטב: כן ההצלחה, היו לי אחים ואחיות, כנראה בין שנים-עשר לארבעה-עשר, כולם מתו למעט אחד שיצא איתנו לדרך, אני תכף אספר, וזכור לי ספרו לי הורי זכרונם לברכה, שאשה זקינה מהכפר, קרובת משפחה של קעטבי, שאמרה: "אם אתם רוצים שהבן שלך יחיה לאורך ימים אתם צריים לעשות שלושה דברים: לעשות מחוות אש במצח, לעשות מחוות אש בחזה, לעשותשות חור באוזן לעשותשות 'וודעה' בתימנית ". אז זה היה, ההורים האמינו בזה וכמובן אמרו שאתה צריך לעשות ועשו לי את הדברים האלה, שלושתם. שנים הם האמינו כך, ואני בסופו של דבר גם האמנתי.

(00: 03: 25)

Mira you אני לא רואה שיש לך משהו במצח

יצחק קעטב: לא, אין לי, כי יש לי בחזה טיפה, טיפה.

Mira you בשביל מה זה טוב?

יצחק קעטב: הם האמינו שזה יאריך את ימי הפיכה שהרבה אחים נפטרו, בין 12 ל- 14.

Mira you ותגיד לי, מה הייתה הפעילות שלך בזמן הזה?

(00: 03: 53)

יצחק קעטב: הפעילות שלי, אני הייתי ילד, אנחנו יצאנו ב -1940 בערך לארץ ישראל אני הייתי בגיל חמש או שבע, משהו כזה, אין לי, אני לא יכול לנקוב בתאריכים מדוייקים,

Mira you אין לך איזשהו תאריך כתוב באיזשהו מקום?

יצחק קעטב: היה לי תאריך נקוב, הספר שהיה כתוב בו, יהודי תימן תמיד התרגלו לכתוב תאריך. בספר הבו שלי נולד או הבת שלי נולדה בתאריך זה וזה. הספר נעלם בדרך מתימן לארץ, באותו כשקבעו לי את הגיל ישבו שם שני פקידים בחורה אחת ובחור אחד, אבא שלי זכרו לברכה היה איתי, והם העריכו פחות או יותר, וקבעו לי 1936.

(00: 04: 48)

Mira you על פי הערכה?

יצחק קעטב: על פי הערכה.

(00: 04: 50)

Mira you מה אתה יכול להגיד על ההורים שלך? איפה הם נפגשו? מתי הם הם התחתנו? באיזה גיל התחתנו? מה אתה יכול להגיד?

יצחק קעטב: אני לא יכול לספר על ההורים שלי כי אני יצאתי מוקדם מאוד לארץ, אבל בדרך כלל, אמי זכרונה לברכה הייתה נשואה לפני אבא שלי, לכן הילדים שלה מהבעל הראשון עם הילדים שלה מהבעל, אבא שלי, זה בערך היו 12-14 שכולם מתו למעט אחד שהוא מת בדרך מתימן לארץ.

(00: 05: 30)

Mira you ואין לך אף אח מכולם?

יצחק קעטב: אין לי אף אח מכולם. היו לי שני אחים. אח מאבא ואמא שנפטר שאני תכף אספר, והאח מאמא הוא היה יותר גדול, הוא היה בחור שגר לא איתנו ביחד בכפר היה גר במקומות אחרים, הוא גם כן נפטר זכרו לברכה, ואחי, יותר גדול ממני אני הייתי נאמר, בהפרש של 5-7 שנים , הוא היה בקעטבה והזדמן לנו לספר איך הוא הלך לעולמו.

(00: 06: 06)

Mira you אתה לא זוכר אם אמא ספרה לך באיזה גיל היא נישאה?

יצחק קעטב: אני חושב שהיא נישאה בגיל בין שתים עשרה לארבע עשרה.

 

Mira you ועם אבא שלך מתי נישאה? באיזה גיל?

יצחק קעטב: אני חושב, אני יכול להגדיר את הגאון, 20-25, זאת אומרת היא לא הייתה הרבה שנים עם הבעל הראשון

(00: 06: 30)

Mira you מה קרה לה? התגרשה?

יצחק קעטב: לא, לא, נפטר. הלך לעולמו.

Mira you מה שמה של אמא שלך?

יצחק קעטב: לולואה

Mira you איזה יופי, מה פירוש?

יצחק קעטב: פירוש של זה, מרגלית, נדמה לי. לולואה זה מרגלית.

(00: 06: 42)

Mira you איפה נולדה אמא ​​שלך?

יצחק קעטב: אמא נולדה באותו שאני גרתי בו, מודן זה נקרא.

Mira you ומה אמא ​​שלך, במה עסקה?

יצחק קעטב: אמא שלי לא עסקה בשום עבודה מחוץ לבית, רק עבודות הבית.

Mira you כלומר, עקרת בית?

יצחק קעטב: כמעט כל הנשים באותו יישוב, כמעט כל הנשים.

(00: 07: 08)

Mira you תאמר לי עכשיו, זה החיים שלך באמת בתימן, מה אתה זוכר על המקום שבו אתה גדלת? קודם אמרת לי שגדלת בכפר קטן, מה היה האופי הזה של הכפר הזה? איזה אופי .. האם יש לך חברים יהודים, חברים ערבים, התחברת, הלכת איתם, איך היה המגוון התרבותי שלהם? החברתי?

יצחק קעטב: אני זוכר היטב את הכפר, אפילו יותר אבל לפני שנה דברים מסויימים, בגיל חמש עד שבע אתה יכול לזכור כמעט הכל. זה היה כפר קטן, השם שלו היה מודן, היו בו בערך 25 משפחות, לא יותר. הבנייה, המגורים היו מקומה אחת עד שלוש קומות מחימר, בנו שלוש קומות מחימר.

(00: 08: 03)

Mira you מותר היה לבנות בקומות?

יצחק קעטב: מותר היה, חופשי, תעשי מה שאת רוצה ותבני איך שאת רוצה, אין מהנדס ואין בנאי, ואין מאומה. בנו את הבתים, גם שלוש קומות מחימר, מתחילה ועד הסוף. זה היה האופי של הכפר. היו 25 משפחות, היו בערך 170-180 נפש, ולא יותר. היהודים שם חיו, לא היו עשירים מופלגים ולא היו עניים מרודים, סבירים, חיים טובים באופן יחסי מבינים כלכלית.

(00: 08: 45)

Mira you איך התנהלה הקהילה שלך?

יצחק קעטב: כמעט שלא היה ניהול קהילתי, בכפר הזה היו ארבעה בתי כנסת

Mira you בכפר?

יצחק קעטב: בכפר, על נגיד 180-200 נפש

(00: 09: 03)

Mira you אז בכל בית כנסת בקושי מניין?

יצחק קעטב: כן, כן, היה בית כנסת של משפחת קעטבי, ובית כנסת משפחת ליבי, ובית כנסת משפח עואר זה עובד, ובית כנסת על שם מפחת גהלי. ארבע משפחות חיו בשלום, חיו כמו אחים כל השנים.

(00: 09: 27)

Mira you אז למה כל כך הרבה בתי כנסת?

יצחק קעטב: כי כל משפחה רצתה שיהיה לה בית כנסת.

 

Mira you משלה?

יצחק קעטב: משלה, אבל ...

Mira you וזה אותו נוסח?

יצחק קעטב: אותו נוסח, זה נכון. כולם שאמי.

Mira you כן אבל אני צריכה להבין מבחינת החיים התרבותיים שאתה אומר לי קהילה וכו '. איך אתה מסתבר בקהילה בכל כך הרבה בתי כנסת?

יצחק קעטב: פשוט, הנימוק הונגרי היה, ארבע משפחות לאותו הכפר היו ארבע משפחות המובילות לכל המשפחה היה בית כנסת.

(00: 10: 00)

Mira you האם היה לכם חברים גם לא יהודים? איך הסתדרתם עם הערבים שם? איך הסתדרתם? הייתם קבוצות שם? או שהיו על ידכם עוד אה ....

יצחק קעטב: בישוב שלנו לא היו ערבים בכלל, היו שתי משפחות שהיו צמודות לבאר המים החיים. ושם היהודים היו הולכים לבאר, לא רחוק, הביאו בדליים או על הראש מים בשביל הבתים. הכפר היה מאוד טוב מאוד נעים , אני יכול לספר על המשפחה שלי אם כבר, הם היו ארבעה אחים, אני לא אגיד את השמות כי חבל על הזמן, הם עבדו ביחד בנפחות, ארבעתם עבדו ביחד בנפחות.

(00: 10: 53)

Mira you והיה להם מספיק פרנסה?

יצחק קעטב: היה להם מספיק פרנסה בהחלט, אבא שלי היה מעין שר החוץ, הוא היה נוסע חכפרים הערביים ומביא עבודה לאחים שלו. מה הם עשו? עשו עבודות נפחות., בכל מה שצריך. את מבינה?! אפלו לאבא שלי לפעמים היו מצרפים אחת מהבנות כדי שהיא תשגיח על הכשרות כדי שהיא תסייע בידו. הם היו יוצאים לשבוע, שבועיים.

(00: 11: 27)

Mira you בת כמה הייתה הבת הזו?

יצחק קעטב: הבת הזו הייתה בת 13-14,

Mira you מה היא יכולה להבין בכשרות?

יצחק קעטב: כדי לשמור שאבא לא ייכשל ויאכל מאכלים שהם לא כשרים. את מבינה ?! אבל מה שמעניין הוא, אני חושב שזה הקיבוץ הראשון בעולם היה, ארבעה עבדו, הרוויחו מה שהרוויחו, אין שם עניין של מטבע בכסף, אלא את עובדת, עושה משהו לערבי, הוא נותן לך עז, הוא נותן לך פרה,

(00: 12: 02)

Mira you סחר חליפין?

יצחק קעטב: כן, סחר חליפין. הוא נותן לך תירס, הוא נותן לך חיטה, הוא נותן לך שעורה.

Mira you ממש כמו בתקופת המקרא.

יצחק קעטב: כן בהחלט, מה המיוחד בזה? שהיה מחסן גדול של כל המצרכים שהמשפחה אספה, וכל מי שרצה מקרב המשפחה, אשה או גבר רצה דורה או רצה חיטה או רצה תמרים, או רצה דברים אחרים, ביקש את המפתח, הלכו פתחו לו, והוא לקח כמה שהוא רוצה. לכן אני תמיד אומר שזה הקיבוץ הראשון עוד לפני הקיבוצים שקמו בישראל. זה היה דבר מיוחד במינו.

(00: 12: 52)

Mira you ולא פחדתם שמישהו ייקח יותר?

יצחק קעטב: שיקח!

Mira you אז זה בר מפעל הצדקה הראשון?

יצחק קעטב: שייקח כי זו משפחה שהיא הייתה, חייתה ברמה כלכלית סבירה, לא עושר אבל לא היה חסר מאומה. מאומה לא היה חסר.

(00: 13: 11)

Mira you איפה למדתם?

יצחק קעטב: אין בית ספר, אין דבר כזה,

Mira you אז איפה למדתם?

יצחק קעטב: או שלמדנו בבית במדרש בכפר שלנו או בעיקר למדנו ביישוב סמוך שנקרא אל-מחתוויא, שם היה יהודי בשם יוסף ג'מיל, זכרו לברכה, שהיה מזמין את הילדים מהכפר שלנו מודן, זה ללכת ברגל, אולי עשרים דקות כאלה, היינו מגיעים אליו, הוא היה מפנק אותו בתמרים, בצימוקים, בכל. מלמד אותנו ודואג להחזיר אותנו לבתים. הכל בהתנדבות, אף פרוטה אחת הוא לא קיבל.

(00: 13: 56)

Mira you באיזו שפה הוא לימד אתכם?

יצחק קעטב: שפה, כלשון יהדות תימן. שפה תנכית.

Mira you חיי היומיום שלך בקהילה, אז אתה מספר שהיית בשכונה יהודית והיה לכם, האם הייתה לכם אינטראקציה, הייתם מעורים בין אותם משפחות הערביות? או הלא יהודיות?

יצחק קעטב: לא, לא, המשפחה לא הייתה מעורבת, היינו ביחסים טובים מאוד עם הערבים בסביבה, פשוט הם לא נגעו בנו ואחנו לא נגענו בהם. הם השפיעו הרבה מאוד על חיי היהודים בתימן למעט חוקי התורה , למעט ...

(00: 14: 38)

Mira you לא כפו עליכם ...

יצחק קעטב: לא כפו עלינו בנושאים אלה, באמונה, בדת, בחוקי התורה, בהלכות חז"ל, לא התערבו, השאירו אותנו לחיות כמו שאנחנו רוצים,

(00: 14: 55)

Mira you איזה מאכלים אתה זוכר שאמך הייתה מבשלת? מה אתה זוכר? מה אתה אוהב? מה אתה זוכר מכל האוכל?

יצחק קעטב: כן, אני זוכר מכל האוכל עם ... היו עושים לחוח אבל לחוח לא כמו שעושים בארץ הלבנים הקטנים האלה, אלא עושים לחוח מדורה, זהקצת שחור אבל זה מדורה. והיו אוכלים, אופים כל יום בתנור, אין דבר כזה, אין מאפיה ואין מכירות ואין שום דבר, כל יום אפו בתנור מה שיש,

(00: 15: 35)

Mira you מה שונה בכפר שלך מבחינת הלבוש מכפרים אחרים? מה אתה יכול לספר על הלבוש שלך?

יצחק קעטב: אני יכול להגיד שבצפון תימן בכלל היהודים היו גבוהים קומה במיוחד, שונה כן, התלבשו ככה הצורה חזקה, מופגנת, כד להראות את זה ... כי הערבים שם לא התעסקו איתם בכלל חיינו בשלום

(00: 16: 00)

Mira you לא הקניטו אתכם?

יצחק קעטב: לא הקניטו אותנו לא, היו גזרות שהן גזרות של המלכות, אבל עלינו לא.

Mira you יש לך שם של בית הכנסת? היו לכם שמות של בתי כנסת או שסתם?

יצחק קעטב: לא, סתם בתים פרטיים, זה היה בתים פרטיים,

Mira you אז איך קרוי בית הכנסת? אני הולך

יצחק קעטב: אני לא זוכר, אני לא זוכר. כן, בית הכנסת של קעטבי או של ליבי או של גהלי או של עוארי.

Mira you מה אתה זוכר שאתה יכול לספר לי מבחינה ערכית שאתה מתגעגע אליו? הערכים של תימן שאתה מתגעגע שאתה אומר: "זה חסר לי"?

יצחק קעטב: חסר לי האמונה והקירבה לחיי היהודים, חסר לי גם בארץ.

(00: 16: 50)

Mira you מה למשל?

יצחק קעטב: למשל, העולם החופשי הוא חשוב מאוד אבל אסור לנו להתרחק בשום פנים ואופן מהמקורות שלנו. החג, השבת, התורה, האמונה, התפילה, לא אכפת לי שמישהו יסע בלי כיפה, לא אכפת לי אפילו שיסע בשבת, אבל הערך הוקרי לשמור אוו, עם ישראל לא יכול להתקיים בלי זה, הוא לא יכול להתקיים.

(00: 17: 22)

Mira you תן לי דוגמא למנהגים, היה לכם בר מצווה איך ניהלתם?

יצחק קעטב: אין בר מצווה, אין דבר כזה, לא קיים.

Mira you איך שמרתם על החיים היהודיים מקוואות, בית כנסת אתה מספר, מקוואות בר מצווה, אבל איך שמרתם? יש לכם רב, אין לכם רב?

יצחק קעטב: כן, הייתה לנו בריכה , לא, לא, הייתה לנו בריכה שהא שימשה לבריכת רחצה וגם למקווה טהרה, הייתה בצלע ההר, לא היה רב מקומי מקובל על כולם אבל חיו בשלום, אני לא זוכר, לא שאני נתקלתי בזה ולא שספרו לי שהיה איזה מאבק בין משפחות שגרו כך ישוב שגרו לזה כפר, אני לא זוכר

(00: 18: 05)

Mira you איך קידשו למשל? עושים חופה, מי המקדש?

יצחק קעטב: אז או שיש מקדש כשיר יכול לעשות את זה במקום או שהיו מזמינים מהכפרים הסמוכים.

Mira you אתה מזמין ממקום אחר שיבוא מישהו שיקדש?

יצחק קעטב: כן,

Mira you ואיך שמרו בכל זאת על הכשרות? אז גם כן יש יזה שוחט?

יצחק קעטב: גם כן, כן בהחלט תראי, בתימן השתדלו מאוד מאוד שילדים ילמדו הלכות שחיטה אולי האפשר לשנות צעיר, למה? כי היהודים לא יכולים לאכול בשר שאינו כשר הכל היו הרבה שוחטים באופן יחסי, אין כמעט ישוב בתימן שיש יהודים שאין שוחט

(00: 18: 47)

Mira you אז לימדו אתכם מה זה שח"מ קס"מ?

יצחק קעטב: כן, כן

Mira you תגיד את האמת, היה איזה אמונות טפלות? האמנת אתה באמונו טפלות? משפחתך?

יצחק קעטב: לא, היו אמונות טפלות, למשל בצפון תימן בכלל יותר מכל המחוזות של היהודים בתימן האמינו בשדים, האמינון שהמושג הזה של שדים קיים, הסתמכו על מה שכתוב גם בדברי חז"ל מלפני הרבה זמן, ואז יש אנשים שחשבו שיש שדה בבית מסוים שהיא התחפשה פתאום במקום אישה לעז, כל הדברים האלה ביחד

(00: 19: 37)

Mira you יש את זה בתלמוד, יש את זה בתלמוד, זה לא שפתאומזה שייך רק ליהדות תימן

יצחק קעטב: כן, כן, נכון אבל בצפון תימן זה היה בולט מאוד

Mira you יותר מכול המחוזות?

יצחק קעטב: יותר מכל המחוזות האחרים

Mira you איך אתה מספר? כי על שדים אני שומעת הלאה אבל איך אתה יכול להגיד שפה יש יותר, לפי מה? לפי הסיפורים? לפי שהיו הוכחות? לפי מה? לפי הוכחות שראו שד?

יצחק קעטב: לא, רק לפי אמונה, לא, אף אחד לא ראה שד, אבל יש כאלה שחשבו, הנה העזה זה שחורה יכול להיות שהיא שדה, יכול להיות. אני אומר לך, זה היה מתון. היו אנשים שפחדו מאוד, מאוד.

(00: 20: 15)

Mira you אז לא יכול לצאת בלילה לאף מקום?

יצחק קעטב: נכון, יש הרבה מקרים מהשדים,

Mira you היה לכם קשר כלשהו עם איזה ארגון כלשהו? הרי אתם קהילה קטנה של 25 משפחות, היה לכם קשר בכל זאת עם איזשהו ארגון אחר?

יצחק קעטב: ל שום ארגון בשום כפר בתימן , יש מצבים שהיו שני כפרים ו / של חמישה או שבעה במקום שלא ידעו אחד על קיומו של השני, כי אין תחבורה, אין מטוס, א,

(00: 20: 48)

Mira you אז איך הגעת לישראל? איך שמעתם על ארץ ישראל?

יצחק קעטב: ב -1940 בערך 1940-1942, הרי היהודים מצפון תימן היו נוסעים לצנעה, נוסעים לרדע, נוסעים למקומות אחרים, ושם אמרו להם קיימת תקווה שתהיה עליה לארץ, באו האנשים שהיו במקומות האלה, חזרו חזרה לכפר, לדוגמא לכפר מאזור ואמרו תשמעו שערי ישראל נפתחו וצריך לעלות לארץ, זאת הייתה הידיעה. ואז בערך בשנת 1940 כל התושבים בכפר עד האחרון שבהם רכבו על חמורים, רכבו על גמלים

(00: 21: 48)

Mira you ציונים אמיתיים?

יצחק קעטב: ציונים אמיתיים מן המעלה הראשונה ביותר שאני מכיר.

Mira you עזבו הכל מאחור?

יצחק קעטב: עזבו הכל מאחור, לא מכרו ולא היה מעניין אותם מאומה. בכלל העליה מתימן, להערכתי, זו העלייה הכי קדושה והכי טהורה, למה? למרוקו למשל ואני לא מזלזל חס וחלילה, שלחו שליחים כדי לשדל את היהודים לעלות לישראל, למרוקו אותו הדבר, הרבה מקומות אחרים לא במערב אירופה

(00: 22: 24)

Mira you אז איך הגיעה השמועה אליכם חוץ מזה לצנעה? לא שדרים, לא זה לא זה, בא נאמר נתחיל מזה, התגעגעתם לארץ ישראל?

יצחק קעטב: בוודאי, הרי את יודעת ש .. אין ביהודי תימן, אין יהודי לא דתי, אין דבר כזה, כולם או שאתה דתי או שאתה מומר. והיו מומרים בעיקר, בנות צעירות שנתפתו למוסלמים, אבל זה היה מיעוט שבמיהוט שבמיהוט, את מבינה ?! בודדים, בודדים, בודדים. באותו אנשים האמינו, התפללו כל יום, "תקע בשופר גדול לחירותינו".

(00: 23: 06)

התפילה, יש שם שלוש ברכות שמדברות על האמונה, על העלייה לישראל, על העלייה לירושלים וכדומה.

Mira you מתי עזבתם בעצם?

יצחק קעטב: ב- 1940 בערך.

Mira you עכשיו הו ... אם ככה אני מבינה מדבריך שלא היה לכם רדיפות? לא רדפו אתכם אחרים? עליתם מתוך כמיהה

יצחק קעטב: עלינו מתוך כמיהה בתוך אמונה, עזבנו את הכל ואמרנו, הא מה שיהא אנחנו נגיע לארץ.

(00: 23: 40)

Mira you לא היה אכפת לכם באיזו דרך?

יצחק קעטב: לא היה אכפת לנו באיוז דרך.

Mira you אז אני רוצה לשאול אותך משהו אחר, איך אתה לא צריך את כל ההכנה לארץ ישראל? אתה צריך לעזוב בית, אתה מוכר אותו? יש לך בטח מגרש, איך הכנתם את כל זה, לעלות לארץ, עזבתם הכל מאחור? עזבתם?

יצחק קעטב: לא, עזבו הכל מאחור, אני מכיר את הישוב איפה שאני גרתי, הרי הייתי בגיל צעיר מאוד אבל אני יודע שעזבו הכל, הכל.

Mira you כולל בתי הכנסת עם ה ..

(00: 24: 16)

יצחק קעטב: כולל בתי הכנסת, לקחו את הספרי תורה איתם, ולקחו עוד חלק מהספרים האחרים אבל זה, זה ועלו.

Mira you אבל בנית בית, שלוש קומות אתה אומר ועזבתם הכל?

יצחק קעטב: עזבנו הכל בשביל לעול לארץ, בשביל זה אני אומר באמת, אני מאמין בזה באמונה שלימה שהעליה מתימן היא העלייה האידיאליסטית, האמונתית, התורתית.

Mira you איך אתה הרגשת שאתה עולה? מה אמרו לך בתור ילד כולה 'בן 7, איך אתה מרגיש? בכל זאת עוזב את הקהילה

יצחק קעטב: אני מרגיש את זה בבית הכנסת אני מרגיש את זה זה בבית המדרש, מלמדים אותי על ירושלים, אומירם לי על ארץ ישראל והכול, ככה למדתי. ככה למדתי, ככה אני הבנתי בגיל הזה.

(00: 25: 14)

Mira you באיזה גיל ההורים שלך עלו לארץ ישראל?

יצחק קעטב: הם היו זקני גיל 50-60.

Mira you הם עלו גם עם המשפחות שלהם? כלומר הדודים הדודות ...

יצחק קעטב: כן, כן, נשארו בתימן יהודים מעטים

Mira you בקהילה שלך

יצחק קעטב: אה .. בקהילה שלי לא, כולם עלו לכיוון הארץ,

(00: 25: 40)

Mira you עלית, בדרך, מה היה? ספר את הדרך שלך לארץ ישראל.

יצחק קעטב: כן, אז אני אספר בעיקר כמה דברים מאוד חשובים. אני אדלג על כל פרט אבל החשוב ביותר, הגענו לקעטבה, קעטבה היא עיר שהיא בגבול בדרומי לכיוון ארץ ישראל, והגענו לשם, לא היה מקום היכן להתאכלס. הציעו לנו להיכנס למערה,

Mira you למערה?

יצחק קעטב: מערה בת פתח אחד, 60-80 איש שחציים הלכו לעולמם במערה, והיו לי שלושה סיפורים שאני זוכר אותפ, את יודעת מה, כמו היום. אמא שלי עשתה בליל שבת לחוח קטן, ועשתה ארבע, ואנחנו היינו ארבעה, אבא שלי ז"ל, אמא שלי ז"ל אחי היותר גדול ממני ז"ל ואני, ואת נתנה לכל אחד חצי לחושה, מה זה חצי לחוחה ?! אני זוכר אני אמרתי לאמא אני עוד רעב, נאי לא בכיתי אבל היא בכתה . יש לי עוד סיפור. בקעטבה, היה לי אח בשם דוד, שאמא זכרה לברכה בקשה ממנו לצאת מהמרה לפתח ולהדליק אש במוצאי שבת כדי לעשות קפה, גץ קטן נפל לו על הברך ברגל השמאלית, אין מרפאה ואין רופה ואין בית חולים, ואין אחות ואין מאומה, לאחר מספר שבועות הזדהמה לו הברך וזה הגיע להרוויח הדם שלו,

(00: 28: 01)

אבא שלי ז"ל נסע לעדן להביא לו תרופה, אלא עוד לפני שהוא יחזור בישרנו לו בשורה רעה שהבן הלך לעולמו בגלל שהוא הזדהם הדם שלו והזדהמה הרגל שלו, ואז אבא שלי ז"ל השתתף בימים האחרונים ימי האבל על הבן שלו. ודבר שלישי, שאני לא אשכח לעולמי עד, במוצאי שבת כששמענו שאפשר כבר להגיע לעדן כינסו אותנו במוצאי שבת, גם גברי וגם נשים ואמרו לנו אתם רוצים עכשיו לנסות לעלות לארץ? יש הזדמנות, אבל אתם צריכים לגלח את הפאות, אתם צריכים לקרוא לעצמכם: אחמד, מוחמד, עלי, פטמה, כדי שלא יזהו אתכם בדרך המוסלמים וכולם עשו את זה

(00: 29: 09)

אני לא צריך להסביר הרבה מה זה בשביל יהודי תימן הפאה שלו לעקור אותה, אי אפשר להסביר את זה, היהודים בשביל לעלות לארת היו מוכנים לעשות כמעט כל דבר, אפילו הזהירו אותנו שם, שההרבה, היה להם איזה מסעדה בדרך, , מדוע? היו באים אנשים, נכנסים למסעדה, המוסלמים מנסים לזהות אם הוא יהודי או לא ומציעים לו בשר לאכול, זה כדי להכיל את האנשים וכדי לזהות אותם כיהודים, ואחר כך יעשו איתם מה שהם רוצים.

(00: 30: 00)

אז שלושת הדברים האלה אני ספגתי בגיל 7-8, את מבינה ?! , זה רק הגביר בי את האמונה והגביר בי את האהבה והגביר בי את ההתקווה לעולות לירושלים ולהגיע לארץ ישראל, סבלנו, סבלנו. יש לי עוד משהו להגיד:

(00: 30: 19)

באחת השעות של הלילה, היה לי אח מאמא, שהוא יות רמבוגר ממני, ועברנו בדרך אני ואמא ז"ל כי אני הייתי ילד, ופתאום אנחנו רואים קבוצה של אנשים מתחת לעץ, על עץ בדרך, וקם אחי ז"ל מאמא, קראו לו יוסף גזל, וצעק ואמר: "מרחבא ביכום", זה כאילו ברוכים הבאים ואמר את זה כדי לסמן לנו שהוא, הבן של האמא ואני אחיו, הוא לא אמר שאני יוסף, חס ושלום, אוי ואבוי לו אם היה אומר את זה

(00: 31: 13)

אנחנו קלטנו, קלטנו זה שהוא, אמא תפסה לי ביד ככה סובבה אותי ואמרה לי: "בוא נלך", כדי שלא יזהו אותנו שאנחנו יהודים וגם שהוא לא יתגלה כיהודי, אלה דברים

Mira you אז מה שלא התנקלו לכם בקהלה שלכם בכפר, אני רואה שבדרך כן התנקלו.

יצחק קעטב: בודאי שהתנקלו, הרבה

Mira you הדרך לא הייתה קלה

יצחק קעטב: הדרך הייתה קשה מאוד עד שהגיעו למחנה גאולה חאשד.

(00: 31: 47)

Mira you איך הגעתם? על חמורים, על מה?

יצחק קעטב: על חמורים ועל גמלים

Mira you בשום רכב?

יצחק קעטב: בשום רכב. יש הרבה יהודים מתימן שבאו ברכב, במשך שבועיים היו והגיעו כבר לעדן. יש כאלה ...

Mira you אבל אתם לא

יצחק קעטב: אנחו בשום פנים. שבע שנים ממש בדרך. שבע שנים.

Mira you אוי ואבוי, כמה כאלה הלכו לכם בדרך?

יצחק קעטב: מאות ואלפים.

Mira you לא, המשפחה שלך.

(00: 32: 14)

יצחק קעטב: במשפחה שלי, אנחנו הגענו לצנעה ואמרו לנו אי אפשר עוד להמשיך כי השודדים והממשלה בתימן לא מרשה להמשיך את הדרך להגיע לארץ ואז התפלגנו לשלוח קבוצות, קבוצה קטנה חזרה לכפר במודן, בבאראט, קבוצה שנייה התחלקה לשניים, אחת הלכה לדרום מזרח תימן, לבי- וה, לבי-חאן, לחאבן, והקבוצה השנייה הלכה לדרום מערב בתימן, לשרעב. ואנחנו הקבוצה השלישית המשכנו בדרכנו הישרה כדי להגיע לעדן. זאת אומרת היה סבל איום ונורא והשבעה עשר אלה שמתו במשך חודש ימים אחד

(00: 33: 18)

Mira you וכולם מהמשפחה?

יצחק קעטב: כולם מהמשפחה, נפטרו עקב מחלות בשרעב. אי אפשר תאר עליה יותר ציונית, יותר אמונתית, יותר דתית, יותר ... אי אפשר לתאר דברים כאלה,

Mira you איפה? הגעתם סוף סוף עם הסבל הזה, כמה הגעתם עד שעד שהגעתם למחנה גאולה? כמה בסוף הגיעו לשם?

יצחק קעטב: הגיעו לשם כל אלה שלא נפטרו בדרך , אני חושב ששלושים- ארבעים אחוז נפטרו בדרך. בכל מיני צורות, בכל מיני דרכים, והיו קוברים אותו וממשיכים הלאה. אני יודע מה היה קורה לאותו קבר אחרי יומיים או שלושה, כלבים או אני לא יודע מה. היו קוברים אותו וממשיכים, רצו להגיע לארץ.

(00: 34: 13)

Mira you מה שם אביך?

יצחק קעטב: אהרון.

Mira you טוב תגיד לי, כשאתה מספר שהגעתם לחאשד, היו מצבים יותר טובים? הגעתם סוף סוף למחנה גאולה, משם כבר לארץ, הכניסה לארץ ישראל,

יצחק קעטב: לפני מחנה גאולה, אני תכף אספר, לפני מחנה גאולה הגענו לעיר שנקשר שיח 'עותמאן, היא עיר שהמרחק שלה מעדן בערך שלושים מעבר, ושם אנחנו סבלנו סבל רב מאוד,

Mira you עוד יותר ממה שהיה?

יצחק קעטב: כן, הכניסו אותנו לחצר כזאת שנקרת זריבה, זריבה בערבית זה כאילו מקום כמו שעושים הבדואים או משהו כזה

(00: 35: 00)

Mira you מכלאה כזו?

יצחק קעטב: מכלאה כן, והחדרים היו אולי 11-13 מטר רבוע ושם הכניסו משפחה של שבע, שמונה ועשר נפשות, חיינו שם קרוב לשישה חודשים, אנחנו ביקשנו נדבות כולל אני , אנחנו היינו הולכים לאחד שהוא היה הגביר , בשיח 'עותמאן, יהודי מעולה , שמו יוסף איברהים והוא היה מחלק לנו כל יום שישי לילדים בסה, בסה זה כמו אגורה, בסה זה חלק מהריאל, ומה אחנו היינו עושים, כדי לקבל אחת ועוד אחת ועוד אחת, אני בעצמי הייתי שם כובע אחר על הראש כדי שהוא לא יזהה אותי שכבר קיבלתי, גם אני וגם חברי, אבל אני מעיד על עצמי, זה יותר קל לי ועוד טוב לי, ואז היינו מקבלים את הבסה הזו, אנחנו רעבנו ללחם , אנחנו הלכנו ואכלנו שיירים של אבטיחים של פירות, בתוך תעלות מסואבות, אנחנו ביקשנו נדבות, אצל יהודים ואצל ערבים, בחצי שנה זו שהיינו בזריבה, אחר כך העבירו אותנו למחנה גאולה חאשד.

(00: 36: 35)

Mira you ממש מתקיים הכתוב: "ארץ ישראל נקנית בייסורים"

יצחק קעטב: נכון, נכון.

Mira you ממש,

יצחק קעטב: באותו אני חדור אמונה, באמת, לא סתם סיפורים, העלייה מתימן הייתה עליה מופלאה,

(00: 36: 50)

Mira you אז מתי הגעתם למחנה גאולה כדי לעלות ארצה?

יצחק קעטב: למחנה גאולה? כן, היינו ארבע שנים, תעשי חשבון, נגיד ב- 47. שבע שנים בדרך, בכלל, כולל מחנה גאולה, ושם אנחנו היינו ארבע שנים.

Mira you זה כבר היה הכניסה לארץ ישראל?

יצחק קעטב: כן, נתו לנו אוכל בקיצוב,

Mira you סבלתם ממשהו? סבלתם שם? או שהיה תנאים לא טובים?

יצחק קעטב: לא, לא, הוטבו, אבל אני רוצה לתר בקצרה. אנחנו הגענו למחנה , המחנה היה 2000-2500 בהתחלה, אנחנו חיינו המחצלות, זאת אומרת שהיו סוכות כאלה ממחצלות. אין אחד שלא ישמע מה השני עושה ב ... אין דבר כזה. ועוד אם יש איזה חור או משהו שהוא יכול גם לראות הכל. וחיינו לפי עדות, למשל: הצננים היו להם אזור מסוים, החיידנים היה להם אזור מסוים, השרירים היו להם אזור מסוים, הג'אודים היה להם אזור מסום, בקרב המחנה.

(00: 38: 18)

אני זוכר שלושה דברים מהמחנה, הייתה אחות ראשית בשם רחל משט, והיא הייתה יחד עם המנהל הראשון ד"ר בייגל, כן, גרץ בן ברוך. והייתה צובעת את השפתיים שלה באדום, ואנחנו שאנחנו זה היה פלא, מה פתאום ?! איך אישה הולכת אבל הכל אדום בשפתיים ?! ואני זוכר שאני, הייתי ראש איזו קבוצה ככה כבר היה צעיר צעיר, אני זוכר שהיום מתאספים וההוא שהיא תצא מהמרפאה כדי לראות את שפתיה האדומות, ככה זה היה, כי בשביל זה זה היה פלא , והכול וכדומה.

(00: 39: 13)

אני נתבקשתי ע"י מורה, היה מורה שלי יוסף כהן ז"ל מרמלה ואני כנראה הייתי גיי צעיר ילד מצטיין והוא היה נותן לי ציון לא טוב מאוד ולא מצויין, אלא היה כותב לי "בן פורת יוסף" ושבוע אחד הוא בא אלי אני חושב ביום שלישי, והוא אומר לי תשמע יצחק, אני רוצה שתלמד את הסיפור: "בן המלך והעני" בעל פה כי אני רוצה שאתה בשבת תופיע בפני חמש מאות איש שתמיד היו מתאספים באיזה אוהל עצום וגדול, בשבת.

(00: 40: 00)

Mira you במחנה גאולה?

יצחק קעטב: במחנה גאולה, ואת התקנה אותו.

Mira you חיים תרבותיים?

יצחק קעטב: כן, אמרתי לו איך אני יכול לעשות דבר כזה, הוא אמר תעשה, אתה תעשה. באמת ובאמונה למדתי את הסיפור קראתי את כולו מתחילתו ועד סופו ולא טעיתי במילה אחת. גיל צעיר מאוד, עכשיו אה .. זיקנה. והדבר השלישי שראו אותי שאני ככה מספר סיפורים, אמרו לי אתה תהיה גם מורה. גיל עשר אחת עשרה,

(00: 40: 37)

Mira you כבר לימדת?

יצחק קעטב: כבר לימדתי, לימדתי בנות קטנות. מורה כן, אני רשום אפילו בספר של בנימין גמליאלי ז"ל אני שם בין המורים, ותארי לך אחד שהולך עם מכנסיים קצרים בלי נעליים, נכנס לכיתה, מלמד את הבנות הקטנות את הדברים הכי פשוטים. עברית, וקצת תנ"ך וקצת ככה , אז היו קוראים לי מורי אל-בסס. מורה החתולות. כאילו אני הכי צעיר אני לימדתי את הכי צעירות. אמרתי תגידו מה אתה רוצה, העיקר ... הם מינו אותי לא אני, לא חשבתי בכלל, אבל עכשיו אני מתאר לעצמי מכנסיים קצרים, בלי נעליים את הנכסים לכיתה מלמד בנות, איפה נשמע כדבר הזה ?!

(00: 41: 35)

Mira you אבל עניינת אותי שאתה אומר, איך אומרים, כל אחד היה לשבטו וכל אחד, לא התערתם במחנה גאולה?

יצחק קעטב: כן, התערנו, החיים היו טובים מאוד, היו שלושה שליחים, תמנים, שמעון אביזמר ז"ל, עובדיה טוביה ז"ל, ובנימין רצבי לא יכול להגדיר עליו ז"ל כי אני לא יודע איפה הוא נמצא, אמרו שהוא יצא להודו וחי שם, אני לא יודע, אבל היו שלושה יהודים תימנים, שהם עסקו בנושא הרוח, של התרבות, הריקוד, התרבות, ההרצאה המורשת.

(00: 42: 20)

Mira you מה למדתם? היה לכם הרצאות, היה לכם בתי הספר? איך העברתם ארבע שנים המחנה גאולה? איך? בית ספר היה לכם? אז אני מבינה שאולי המרפאה בסדר, איך למדתם? איך חייתם חיי תרבות? איך חיי קהילה? איפה היה בית כנסת?

יצחק קעטב: חיי קהילה היו והיה גם בית ספר אנו למדנו שם, את יודעת את הדברים הבסיסיים. תנ"ך, מקרא, בכל מיני תחומים, ידיעת הארץ. מה?

(00: 42: 50)

Mira you הנשים גם למדו?

יצחק קעטב: נשים גם למדו. זה היה פריצת דרך אצל הנשים, שהן תלמדנה בפעם הראשונה בחיים, את מבינה ?! בעניין הזה, הייתה אווירה של תרבות כמעט מושלמת. כי זה היה כמעין ארץ ישראל בזעיר אנפין. כן, אני רוצה להתייחס לשלושת המנהלים שהיו.

(00: 43: 21)

המנהל הראשון קראו לו ד"ר גרץ בייגל הוא היה איש נפלא, הוא ניהל את המחנה שנה וחצי, העוזרת הראשת שלו והאחות, זה היה רחל משט, כנראה ששניהם היו זוג לכל דבר, שניהם עזבו ואז בא מנהל אחר בשם ד"ר אלקנה. מותר להגיד על יהודי "ימח שמו וזכרו"?

Mira you לא יודעת

(00: 43: 55)

יצחק קעטב: אז אני אומר, עריץ, לא יתואר, שבר שיניים לאנשים, היכה, הוא היה ...

Mira you פעם היכו אותך? אתה סבל?

יצחק קעטב: אני לא,

Mira you מישהו מהשפחה שלך הוכה?

יצחק קעטב: לא, הוכה משה ליבי, מי שהיה ראש המועצה המקומית בקריית עקרון, הוא הוכה והיהיפות לו ארבע שיניים. זה ימח שמו וזכרו, אני מבקש סליחה על מה שאני אומר, ואחריו באה אחת טמה מן הטמאים, ד"ר אולגה ויינברג, היא שלחה אנשים לבתי סוהר בעדן, היא התעללה באנשים.

(00: 44: 51)

Mira you כמה שנים זה נמשך?

יצחק קעטב: זה נמשך ארבע שנים.

Mira you ארבע שנים שכך זה היה?

יצחק קעטב: כן, עד שמחנה גאולה, עד שהאחרון שם הם עלה לארץ, אחר כך פתחו מחנה אחר, שמעו היהודים שכל העולים שהיו במחנה גאולה חאשד עלו לארץ, בוא מתימן בהמוניהם, והקימו מחנה הרבה יותר גדול, אבל מחנה .... היו בקבוצה של 100 אנשים של 200 אנשים, דאגו להם למטוס לשלוח אותם לארץ.

(0045: 24)

Mira you אז אנחנו מגיעים לעלייה לארץ ישראל, עליתם לארץ ישראל, אתה בא לארץ ישראל מתרבות אחרת, נכון שבמחנה גאולה היה לכם הכנה, איך אתה בא לארץ? איך המפגש הזה בארץ הזה שאתה ילד שאתה מגיע לארץ, בן כמה? בן עשר?

יצחק קעטב: עשר בערך.

Mira you מה ההתרשמות הראשונית שלך מהארץ? אתה בא שאתה מגיע, איך באתם? בטיסה?

יצחק קעטב: ההתרשמות, לא ... באנו בטיסה בודאי, על הטיסה ביום אחד מנהל שם בא והמודיעין "רבים אפשר להעלות לארץ, אבל רק נשים, רק ילדים עדש גיל חמש עשרה, ונשים מוגבלים שלא יכולים להתגייס לצבא" , כל משפחות הסכימו, מעניין, אמר להם, בסדר תלך אישתי ילך הבן שלי ויעלה לארץ לפני, אולי לא יהיה לי סיכויים, אני רוצה להדגיש את האמונה העזה של יהודי תימן בשביל לעלות לארץ, כך הם עלו, מטוס אחר מטוס, מטוס אחר מטוס , ככה הם עלו.

(00: 46: 53)

Mira you עד שחוסל מחנה גאולה?

יצחק קעטב: על שחוסל מחנה גאולה אחר כך ...

Mira you אתה מגיע לישראל, מה החוויות שלך? ילד בן עשר, מה החוויות שלו בארץ ישראל?

יצחק קעטב: החוויות שלי, אני הגעתי לשדה התעופה לוד, פגשו אותי שני אנשים שקבעו את הגיל שלי, ורשמו בתעודת הזהות, כן, שני פקידים, אבא שלי ז"ל היה לידי, הוא לא הבין טוב עברית, הוא לא ידיע בדיוק, לא חשוב, ואז הוליכו אותנו

(00: 47: 20)

Mira you האם העברית התנ"כית הוא כן דיבר?

יצחק קעטב: התנ"כית כן, אין ספק, ואחר כך הובילו אותנו למחנה עתלית, מחנה עולים בזמןלית, שם פגשנו את המרגרינה ואת הריבה ואת הדג המלוח, דברים שלא חשבנו ולא האנושי שישימו לנו על השולחן או שנאכל אותם, אבל התרגלנו, כן, אכלנו דג מלוח ואכלנו ....

(00: 47: 49)

Mira you לא זרקתם?

יצחק קעטב: לא זרקנו, לא, היינו שם בערך חצ שנה, אחר כך העבירו אותנו לקריית עקרון, לעקר אז, שמה היה עקר.

Mira you מי ארגן את הטיסות האלה? ארגונים בודאי.

יצחק קעטב: ארגונים, הג'וינט בעיקר.

Mira you הג'וינט

יצחק קעטב: הג'וינט עשה מעשה גדול ונאצל שהציל את יהדות תימן.

Mira you זה היה הג'וינט בשיתוף ...

יצחק קעטב: הסוכנות היהודית, גם התאחדות התימנים, וגם ההסתדרות, וגם הממשלה אז, אבל מי שהשקיע את הכסף והסיע אותנו המטוסים זה היה הג'וינט.

(00: 48: 29)

Mira you ועכשיו החוויות האלה של האוכל שאתה אומר החוויות הראשוניות שלך, אקיי, אחרי המקום הזה שהגעתם לראשונה, איפה אתם בסוף? לאן הובילו אתכם?

יצחק קעטב: אז אמרתי היינו במחנה עולים חצי שנה ואחר כך העבירו אותנו פה לעקר.

Mira you בעקר מה עשיתם ממה התפרנסתם?

יצחק קעטב: שני ההורים שלי היו זקנים לא עבדו מעולם, בישראל, אני הייתי בן יחיד, בן יחיד, שאני עבדתי במכונאות רכב, עבדנו בחקלאות בעיקר במזכרת בתיה,

(00: 49: 18)

Mira you זה היה המקצוע שלך? לא ידעת

יצחק קעטב: לא,

Mira you אז רכשת אותו כאן?

יצחק קעטב: רכשתי אותו כאן, והייתי בצבא אחר כך מכונאי רכב וכדומה עד ש ...

Mira you ההורים שלך גם רכשו מקצוע?

יצחק קעטב: ההורים?

Mira you כן

יצחק קעטב: לא, לא

Mira you אז רק אתה ...

יצחק קעטב: אבא שלי היה בתימן נפח, עם שלושת האחים שלו.

Mira you אז כאן לא היה לו מה לעשות?

יצחק קעטב: לא

(00: 49: 30)

Mira you אז איך התפרנסתם?

יצחק קעטב: התפרנסנו מזה אנחנו קיבלנו קיצבה מהשירותי הרווחה ואני עבדתי פה ושם, עבדתי כשוליה במכונאות רכב, עבדתי בחקלאות במזכרת בתיה, מכרתי פרחים במזכרת בתיה, אני זוכר שמשה שרת ז"ל כשהיה שר חוץ, הרי הכביש הראשי לירושלים זה היה בדיוק אמצע קריית עקרון, בדיוק באמצע קריית עקרון, הוא עצר לידי, ראה איזה ילד תימני מוכר פרחים, ביקש ממני פרחים, נתתי לו פרחים, אחר כך הוא שאל אותי כמה שאלות ואז היה לי ברור שזה איזושהיא אישיות ציבורית, אז הוא אומר לי אני משה שרת, שר החוץ בישראל, אני שמח שאתה פה ושמח שיהודי תימן הגיע לארץ וכדומה. זה היה המפגש שלי

(00: 50: 30)

ואנחנו עבדנו במזכרת בתיה, השקינו את הפרדס בלילה, גיל 15.

Mira you מזה התפרנסתם?

יצחק קעטב: מזה התפרנסנו

Mira you ואיך עשית את המסלול שלך? ישר ככה התקדמת? איך עשית מסלול כזה? היית בן 15 אחר כך מה? למדת כאן בישראל? איך הגעת לעמד שאחר כך היית באמת בראש המועצה?

יצחק קעטב: כן, אני הייתי ראש המועצ בגלל הפעילות הציבורית שלי וכדומה

Mira you אבל אני עשית את הדרך הזאת? עשית, עבדת, רכשת מקצוע

(00: 51: 06)

יצחק קעטב: עבדתי, רכשתי מקצוע, כמעט כל יהודי תימני שהגיע לארץ היה מפא"יניק.

Mira you מפא"יניק?

יצחק קעטב: כן, אני הייתי, אני ועוד כמה חברים מן הטובים, והלכתי לעבודה בצריפין, מכונאות רכב, עזבתי את המכונאות הרכב, הציעו לי להיות פעיל המפלגה הליברלית אז גח"ל, גוש חירות ליברלים, מיון אותי לאיזה תפקיד המזכיר הדור הצעיר,

(00: 51: 45)

Mira you איך פתאום הגיעו אליך?

יצחק קעטב: הגיעו אלי, שמעו מקריית עקרון שאני ככה איש ציבור פעיל וכדומה, והתמודדתי בבחירות, בבחירו ברוב הזמן הייתי מקבל ארבעה מנדטים וכול המפלגות האחרות חמש. אבל אותי סימנו להשתמש מסויימת, אמרו: "לא, זה קצת מסוכן, אל תנו לו יותר מדי", אני לא צריך לספר לך היהודים התימנים מרדימים את האנשים. אבל אני לא מתחרט ולא בא בטענות לשום אחד, חס שלום.

(00: 52: 22)

Mira you החזרתם להחזיר לארץ נאמר את כל הרכוש שהיה לכם בחוץ לארץ? איך הסתדרתם? איך רכשתם דברים? אדם מגיע לארץ, בלי סיוע, בלי עזרה, בלי כלום, אז הג'וינט עשתה וההסתדרות עשתה והתאחדות התימנים עשתה וכו ', אבל אתה מגיע לקריית עקרון בלי כלום, איך אתה רוכש? מאיך אתה מסתדר?

יצחק קעטב: נכון, נתנו לנו בית, בית ערבי נטוש,

Mira you אז נתנו לכם את הבתים הנטושים האלה, אבל כולכם קיבלתם בתים נטושים?

יצחק קעטב: כן, רובם ככולם כן. עד שבנו פה איזה שכונה ראשונה,

Mira you איך השתקמתם בקריית עקרון? אתה בא ממחנה ומגיע לקריית עקרון, איך השתקמתם?

(00: 53: 00)

יצחק קעטב: פשוט אמרו לנו אתם תגורו בית הזה, היה דווקא על שתי קומות, בסך הכל שלושה אנשים, אבא ואמא ואני, וחיינו שם מספר שנים לא מועטות, אחר כך עברנו ל ....

Mira you הצלחתם להחזיר רכוש שהיה לכם בתימן?

יצחק קעטב: לא, בכלל לא. אחד בדברים בקשים ביותר שיהודים מתימן יכולים לספר עליהם זה שלפני שהיהודים עלו במטוס אמרו להם: "אל תקחו אתכם לא ספרי תורה, ולא תכשיטים ולא כסף, ולא שום דבר, מתברר שבספר שאני קראתי של פרופ 'אחת מאוניבסיטת בן גוריון שפשוט מי שלקח את הכסף הזה אלה היו השליחים, את מבינה ?! ואז עבדנו בחקלאות, עבדתי מכונאות רכב, בחקלאות עד שהתקדממתי לעניינים הציבוריים ואז יהנתי ראש מועצה ועוד דברים אחרים שאין צורך לשבח את עצמי עכשיו.

(00: 54: 15)

Mira you לא, בסדר גמור, זה פשוט דרך שאחד שמכלום, ילד שעלה בסבל, היום אם אתה לא תעזור לבן שלך, לבת שלך הם לא יגיעו לשום מקום. ואתה עשיתאת זה בעשר אצבעות. מתוך אמונה ואהבה וכמיהה וכיסופים לארץ זו היית מוכן לעשות עם המשפחה הכוללת. אתה מספר לי ש-30-40% מהמשפחה הלכה, זה המון ולשאת אחר כך גם השפלות זה גם כן חלק מהאהבה הזה והרצון הזה.

איך אתה כאן בארץ, עכשיו בארץ ישראל, איך אתה מרגיש?

(00: 54: 53)

יצחק קעטב: אני מרגיש מצויין.

Mira you אתה מרגיש שמיצית, עשית?

יצחק קעטב: מיציתי ועשיתי, תראי אני עסקתי בחיי ציבור, מילאתי ​​הרבה תפקידים ציבוריים, ביניהם גם התמודדתי לכנסת ולא נבחרתי בהפרש של אחד, ואז הייתי פוגש אותו בכנסים, הייתי אומר לו: "תגיד לי, אולי תמות, אולי ימנו אותך לאיזה שגריר שאני אכנס במקומך לכנסת?", זה היה החלום שלי, הכנסת, אבל זה לא צלח, היינו צוחקים בינינו אחד עם השני ולא הלך עד שאמרתי ברוכים תהיו, זה, אם הייתי מתעקש וממשיך עוד פעם אולי כן, אבל את יודעת מה ?! הקב"ה מזמן לכול אחד מה לו.

(00: 55: 47)

Mira you אתה מרגיש שאתה נקלטת? שהמשפחה שלך נקלטה היטב פה?

יצחק קעטב: כן, אין צל של ספק.

Mira you אתה שמח בחלקך?

יצחק קעטב: שמח בחלקי, יש לי שלושה ילדים, יש לי בן שהוא אלוף משנה בצה"ל, והוא מנכ"ל המועצה פה, ויש לי בת שהיא גרה במעלה אדומים היא מורה בכירה בבית ספר, ויש לי את הבן היותר צעיר שאני חי איתו ואוהב אותו בכל לב, חיים יפה בשלום, עם הכלה ועם שלושת הנכדות,

(00: 56: 30)

Mira you אז אתה מאושר ושמח?

יצחק קעטב: כן, ושמח, אני גם מסתיר במה שיש. לא מפליג לעבר, חבל שלא עשיתי, וחבל שלא ... כי החיים הם דינאמיים, אתה לא יכול לדעת מה ש ... מה שאתה רוצה היום ...

(00: 56: 47)

Mira you אם אני אשאל אותך שאלה באמת שהיא ספציפית, מה נשאר לך מהמורשת של יהודת תימן פה? מה? גזרו לכם את הפאות, את המדבר על בית כנסת שהיה לכל אחד, היה לך בית כנסת משלך, איך החיים שלך? יש לך איזה געגוע למשהו שאין לך אותו היום מתימן? מורשת, מסורת? תפילה, איך הילדים, איך אתם במשפחה, מה נשאר לך מכל זה?

(00: 57: 16)

יצחק קעטב: לי נשאר האמונה, אמונה עזה בקב"ה ובתורת ישראל ובמנהגים היהודיים,

Mira you מה זה? מה למשל המנהג?

יצחק קעטב: למשל, שבת, חג,

Mira you עדיין מתכנסים כולם?

יצחק קעטב: בודאי,

Mira you מה אתה עושה מהשירים של תימן? אתה מנהל את הבית כמו תימן? עדיין את העושה את הג'עלה כמו בתימן?

יצחק קעטב: לא, אני לא עושה ג'עלה, למשל בחגים אנחנו נפגשים כל המשפחה עם הילדים ועם הנכדים ובעזר השם יהיה גם נינים,

Mira you הילדים יודעים משהו על יהדות תימן? יודע משהו על התרבות? יודע משהו? או שכבר התרחקו מהמסורת?

יצחק קעטב: מעט, מעט,

(00: 58: 08)

Mira you אני רואה את הדברים האלה אני רואה שיש לך מיצג תימני, יש גם ... מה הם יודעים מכל זה? מה נשאר לך?

יצחק קעטב: הם פחות מתעניינים,

Mira you פחות מתעניינים או שלא עיניין אותם מספיק?

יצחק קעטב: יכול להיות, יכול להיות שלא עיניין אותם מספיק, אבל אנני לא צריך להגדיר לך שאנשים בגיל צעיר בישראל עד גיל 30-35, צבע אפילו, חיים את החיים שלהם, הם רוצים בית, הם רוצים ילדים שהם רוצים הכול. פחות מעניין אותם הדברים ...

(00: 58: 40)

Mira you איך הזהות שלך אתה? אתה כילד, איך הזהות שלך? בא נאמר ככה, אתה מרגיש יותר תימני במה? אתה יותר ישראלי במה? איך הזהות האישית שלך? או שאתה אומר באתי לכאן, נקלטתי, מה שהיה בתימן נשאר שם, אוני פה בארץ משהו אחר, מה נשאר לך אתה?

יצחק קעטב: נשאר לי, אני ישראלי שמתפאר ומתגאה שאני יהודי המנוי על יהדות תימן. ממש גאה.

Mira you פרט לאמונה והכמיהה והכיסופים מה אתה עוד יכול לתת, ובזה אני מאמינה לך, כי באמת הסבל שעברתם ולאבד ארבעים אחוז מהמשפחה זה לא בא ככה, זה בא על חשבון משהו ולשרוד את זה ולעלות את כל זה, איך אתה רואה את זה בראייה לאחור? אתה אומר אני גאה, אני שמח, אבל מה? איך ז מתבטא אצלך מבינת של תימני, באמת איך זה מתבטא? איך זה בא לידי ביטוי?

(00: 59: 44)

יצחק קעטב: תראי אחרי למשל, אחרי שאני פרשתי לגמלאות מהמועצה המקומית יכולתי הרי בחר הרבה מאוד משימות שאני אעסוק בהן וכדומה ואני בחרתי לי את הנושא של יהדות תימן ואני עוסק בזה כמעט יומיום. בכל מיני צורות ובכול מיני דרכים.

Mira you תן לי דוגמא איך אתה עוסק בזה.

יצחק קעטב: אני עוסק בזה

Mira you איך אתה מוסר את המורשת הזו הלאה? אתה אומר שאתה עוסק ביהדות תימן, הרי כבר אין את נפחות ואין את הצורפות ואין את הביחד ואין את המאכל, יש אולי עוד מאכלים שאתה זוכר מתימן שעושים אותם פהבישראל?

יצחק קעטב: כן, כמעט עושים כל דבר שעשו בתימן עושים פה, למעט לחם, הם היו צריכים כל יום לאפות אותו בתימן, פה אפשר לקחת לחם ...

Mira you למשל הנכדה שלך, אוכלת את מה שאתה אוכל?

יצחק קעטב: כן

Mira you כלומר גדלים על כך?

יצחק קעטב: גדלם על כך, כן ואוהבים את זה והטוב להם,

(01: 00: 48)

Mira you מה הם זוכרים מהשפה התמנית? למדו את השפה התימנית?

יצחק קעטב: לא

Mira you הם לא מדברים?

יצחק קעטב: לא מדברים

Mira you לא מכירים?

יצחק קעטב: לא מכירים

Mira you כלומר הנה, כבר חלק משהו נפל

(01: 00: 56)

יצחק קעטב: כן

Mira you כלומר אתה מסתכל על זה וזה, איך זה שבקריית עקרון שימרו לפחות את הלבוש, אז האוכל השתמר אבל הלבוש נשמר גם כן?

יצחק קעטב: לא, מעט מאוד, מעט מאוד, כמעט שלא, הזקנים לצערי הולכים ונעלמים ואיתם גם הצורה של הלבוש, אני מכיר כמה אולי עוד, פחות מחמש שש נשים שעדיין מתלבשות כמו שהיו מתלבשות בתימן

(01: 01: 27)

Mira you שירים לדוגמא מה השירה?

יצחק קעטב: שירה, הרבה הרבה שרים שירים תמנים, בקריית עקרון, כן בהחלט.

Mira you הריקוד התימני נשאר?

יצחק קעטב: הריקוד התימני, יש פה להקה

Mira you הקריאה התימנית?

יצחק קעטב: הקראיה התמנית בבתי הכנסת.

(01: 01: 45)

כשאומרים לי שבבית כנסת פלוני כבר לא קיים שניים מקרא ואחד תרגום, אני אומר זו בושה. בשביל מה ?! למה ?! ויש הבדל עצום בין יהדות תימן בין יהדות אשכנז ובין יהדות ספרד. בתפילה אצלנו הספרדים לדוגמא אחד מתפלל כמעט כל התפילה, פה אצל יהדות תימן זה שונה לחלוטין, זה לפי תור, הילדים מתרגמים, זה לפי תור לעלות לספר.

Mira you התרגום של התורה הולך ונעלם?

יצחק קעטב: לא,

Mira you עדיין ממשיך?

יצחק קעטב: עדיין ממשיך.

(01: 02: 26)

Mira you יפה,

יצחק קעטב: למשל בקרית עקרון אני לא מכיר בית כנסת אחד ששם לא מתרגמים, לא. כשאני שומע שבמקום כלשהו לא מתרגמים כבר, אני אומר למה ?! מה זה בושה ?! לתרגם, זה מנהגי אבות מלפני אלפים האלה. וזה דבר חיובי, זה לא דבר שלילי.

(01: 02: 50)

Mira you מעניין אותי הנוסח, כלומר עכשיו אנחנו מבינים שהרבה נכנסו לעדה התימנית, האם עדיין בתפילות יש את הלחנים התימנים?

יצחק קעטב: כן, כן,

Mira you אני רוצה פשוט לדעת, אתה מספר על תימן על ילדותך, על הכל, איך אתה הצלחת להשפיע על ילד על נכדיך? מהי ההשפעה שלך עליהם? מה יכולת לתת? איזה מסר את היכול לתת להם? האם אתה זה שלוקח א הנכד שלך ומלמד אותו בתמנית או את מראה לו או שמספר לו, מה אתה נתת, העברת אליהם, אתה?

(01: 03: 30)

הם גדלו בסדר אבל אתה מה יכולת להעביר?

יצחק קעטב: לא העברתי אליהם הרבה.

Mira you לא העברת אליהם הרבה, כלומר אתה נשארת עם הגגועי שלך? מה שיש לך זה שלך.

יצחק קעטב: תראי הם גדלו בארץ, כולם נולדו בארץ וכל אחד על פי דרכו.

Mira you אבל לא העברת?

יצחק קעטב: לא

(01: 03: 53)

Mira you האם אתה נסעת למן עוד הפעם אחרי זה?

יצחק קעטב: לא, לפני שלושים שנה בערך הייתה אפשרות ואפילו נרשמנו כבר לצאת לתימן ואח"כ ביטלו את זה בגלל שאש"ף אז התנגד בכל תוקף אצל ממשלת בתי הספר, ואמרו מה זה אתם נותנים ליהודים לבוא לתימן, אגב העולים החדשים שבאו לפני עשרים שנה הם רשאים לנסוע לתימן ולחזור מתי הם רוצים אין להם בעיה.

(01: 04: 27)

Mira you אתה חושב שמסלול חייך אם היית נשאר בתימן היה שונה?

יצחק קעטב: אני חושב שכן, הוא היה שונה. לא יודע אולי היתי ...

Mira you מה היית יכול להגיע?

יצחק קעטב: בתנאים של הישוב שאני גרתי בו כמעט מאומה. זה יה כפר קטן, שקט, שלו, אין מריבות, אין מלחמות, אין מאומה.

Mira you איזה מסר יש לך לתת לנו? מה המסר שלך מכול הראיון הזה? את הדרך שעשית, על החיים בתימן, על ההורים שלך, על החיים שלך, על מחנה גאולה. איזה מסר מכל זה אתה יכול לתת מהראיון הזה, איזה מסר אתה רוצה לתת לנו? אתה על עצמך, על המשפחה, מה אתה רוצה למסור , נגיד שאני עכשיו, אתה רוצה להגיד לי משהו ואתה רוצה לתת לי מסר, איזה מסר יש לך?

(01: 05: 23)

יצחק קעטב: המסר שלי שיהדות תימן צריך לשמור על המקורות, לא יכול להיות שיהודי יהיה במחצית, אני לא מדבר על איך מתלבשים, ואיך נוסעים, אני לא מדבר על הדברי האלה, אני מדבר על הדברים האחרונים.

Mira you למשל?

יצחק קעטב: על האמונה באלוהים, על הדת, על החגים, על הצום ביום הכיפורים, נגיד אני מסתבר ביום הכיפורים לא אומר לצום כל הצומות, זה הבסיס עוגני על פי אמונתי בשביל קיומו של עם ישראל , כי מי שלא שלא מקיים את זה, מי שלא מקיים את עם ישראל, ואיננו יכול שיהיה ארץ ישראל והוא לא יכול לייחד את עצמו ולייחד את עמו, הוא לא יכול ואת מדינתו, הוא לא יכול! אתה לא יכול לכפור בעיקר ולהגיד אני כמו כולם, אין דבר כזה,

(01: 06: 39)

Mira you כמו שעשיתם עם המחסן שכל מי שלא היה לו בא ולקח.

יצחק קעטב: נכון.

Mira you כלומר זה אחד הדברים שצריך לשמור עליהם מאוד. כי איש את אחיו יעזורו, אחרת ... מה יש לך לת? נגיד, יש לך תמונות? יש לך חפצים? מה נשאר לך מכל מה שהיה לך בתימן? הבאתם איתכם איזה חפצים, איזה משהו

יצחק קעטב: לא מתימן כמעט מאומה.

(01: 07: 08)

Mira you איזה חומר אתה יכול נגיד לתת? נגיד מחר מחרתיים פונים ליך יצחק, אנחנו רוצים אותך לראיון כך כך, איזה חומרים אתה יכול לתת לנו?

יצחק קעטב: בידי אין כמעט מאומה,

Mira you לך?

יצחק קעטב: לי, אין כמעט מאומה, מתימן

Mira you לא תמונות?

יצחק קעטב: לא תמונות לא,

Mira you לא כלים

יצחק קעטב: לא תמונות לא כלים,

Mira you לא ספרי תורה, לא סידורים?

יצחק קעטב: לא, ספרי תורה יש בבית הכנסת, סידורים גם יש

(01: 07: 43)

Mira you לא, אני מתכוונת חומרים שבאמת אנחנו יכולים לקחת ונשווה זה עם זה, זה מתימן וזה אורגיל וזה כבר לא, מה, איזה חומרים פרט לכול הדברים האלה שאנחנו רואים, כלומר, איזה מזכרת מתימן? אני לקחתי מזכרת מאמא שלי את המכנסיים שלה, מתימן, רציתי את הכובע, את הגרבוש, לקחתי ממנה את הכובע את המגרמה, זה אמרתי אני רוצה שהילדים והילדה שלי תראה וכל פעם אני מראה להם, זה של סבתא, זה נשאר מסבתא. אני יודעת שהיה איזה תכשיט מסוים אז היא ספרה לי שזה עבר מדורי דורות וכו '. מה אתה יכול להגיד, אני רואה שיש לך את הקופסאות הנחמדות שעשו אותם נכון, אז איזה דברים שאתה מתימן יכול להגיד לקחנו או שפשוט עזבנו הכל

יצחק קעטב: עזבנו הכל,

(01: 08: 34)

Mira you לא לקחתם שום דבר ואין לך חומרים לתת?

יצחק קעטב: מאומה, לא, לא.

Mira you אני מודה לך יצחק, תודה רבה

יצחק קעטב: תודה גם לכם.