הודעה ממנהלת ישראל שלנו תמר מורד.

ב -18 באוגוסט איבדנו ענק. פרופ 'ששון סומך, שהלך לעולמו בגיל 86, היה אחד המומחים הבולטים בעולם בספרות ערבית מודרנית ועמד בראש המחלקה לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב במשך יותר מעשור. הוא קיבל את פרס ישראל בלימודי המזרח התיכון בשנת 2005.

כשקראתי את החדשות העצובות עם קפה הבוקר שלי, במקרה שישב לידי, היה הכרך האחרון בנגיב מחפוז '. טרילוגיית קהיר. הזמנתי רחוב הסוכר לאחר שנקלטה לחלוטין בכרך הראשון והשני - והייתי משוכנע שיש לדרוש את הטרילוגיה לקריאה עבור כל ישראלי, כל יהודי, וכל מי שמונע להבין את ההיסטוריה הערבית המודרנית. סומך כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוקספורד על הרומנים של מחפוז והמשיך להיות חבר יקר של הסופר המצרי הפורה, אותו ביקר פעמים רבות בקהיר. הצירוף מקרים לא אבד עלי.

לסומך הייתה גישה לעולמו של מחפוז מכיוון שהוא גדל במדינה ערבית, העריך עמוק את מה שיש לה להציע, וחש שהוא נאלץ להעביר את הידע והתשוקה הזו לאחרים. סומך נולד בבגדאד בשנת 1933 ועלה לישראל בשנת 1951 עם יציאתם המונית של יהודי עירק, אשר רוקנה את עירק מהרוב הגדול של אוכלוסייתה היהודית. כשהיה בן 70 הוא התיישב לכתוב את הכרך הראשון של האוטוביוגרפיה שלו, בגדאד אתמול: עשיית יהודי ערבי.

התמזל מזלי שזכיתי בהזדמנות לראיין את סומך בהרחבה כחלק ממחקרי על אוסף ההיסטוריה בעל פה שערכתי בשיתוף ב- 2008, יהודי עיראק. מעבר לשיתוף הפרטים המרגשים של חייו בעירק, הוא היה אדיב לשתף אותי הרבה יותר - וכעיתונאי עם קצת יותר מניצוץ של תשוקה לנושא ושם משפחה שרמז כי התחתנתי עם מישהו עם שורשים עיראקיים, הייתי אסיר תודה. הוא שיתף את הידע שלו בתולדות יהודי עירק, העולם הערבי והשתלבותם המאתגרת של יהודי ארצות ערב ומוסלמים בישראל. בגדאד אתמול, שפורסם באנגלית שנה לאחר מכן, הפך לקריאה חיונית עבורי.

פטירתו של סומך היא תזכורת נוספת לדחיפות לספר - עכשיו, היום, בלי הפסקה - את סיפורם של יהודי ארצות ערב והאסלאם. זה היה מקרה יוצא דופן של אקדמאי יהודי, ישראלי המונע להעביר לאחרים את עולם הספרות וההיסטוריה הערבית, ואת החוויה היהודית במדינה ערבית, מנקודת מבטו הייחודית לחיות אותו בעצמו, כיהודי בגדדי.

עם כל המשאלות לשנה טובה יהודית בריאה ומאושרת. שנה טובה.

תמר מורד